אבחנה וטיפול בפציעות באזור השוקה (שברי מאמץ) חלק ב

בכתבה הקודמת דיברנו על הגורמים השונים לפציעות באזור השוקה, ועכשיו נגיע לחלק החשוב שהוא הטיפול והמניעה.

טיפול יעיל

הטיפול העיקרי לשברי מאמץ, הוא בראש ובראשונה הפסקת פעילות שמגרה את הפציעה.
כלומר, מנוחה יחסית, הכוללת הימנעות מהפעילות שגרמה ישירות להופעת שברי המאמץ. יש חשיבות לא להפעיל לחץ על עצמות השוק ולהמעיט בעמידה ממושכת או כל גורם אשר יגרום ללחץ כלשהו. המנוחה נמשכת עד שהכאב נעלם בזמן ההליכה ולאחר מכן יש לחזור לפעילות בהדרגה.
על מנת לזרז את ההחלמה, יש לשים דגש על ההיבטים הסביבתיים, כגון נעליים נכונות, שיטות אימון נכונות, שחרור מתאים וכו’. ספורטאים הסובלים מכאבים קלים בשוקיים יכולים לחזור לפעילות רגילה תוך ימים ספורים באמצעות טיפול ראוי, לעומת זאת חוסר טיפול והתייחסות לכאבים או להפך, מנוחה קיצונית רק יחמירו את המצב ועלולים להאריך את ההחלמה באופן משמעותי או לגרום לפציעה חוזרת בעת החזרה לפעילות.

 להלן שיטת החלמה מפציעות חמורות של כאבים בשוקה:

Shin splints

• מנוחה יחסית עד חוסר הרגשת כאב בהליכה
• חזרה לאימונים אירוביים קלים, עם פעילות חלופית (אופניים, שחייה וכו’)
• טפול עצמי על ידי מסז’ קרח, ותרופות נוגדות דלקת
• ביצוע פיזיותרפיה
• חזרה הדרגתית לאימונים (מתחילים ב 50% עומס ממה שהיה לפני הפציעה ומגדילים את העומס ב 10-15% כל שבוע)
• ביצוע תרגילי חיזוק + מתיחות מתאימות
• אם התסמינים נמשכים יש לבדוק ביצוע ניתוח מתאים
• כמו כן יש לבדוק טיפול על ידי שדות מגנטיים על מנת לזרז את ההחלמה, אבל הפוטנציאל להחלמה על ידי כך הן נמוכים.

 שברי מאמץ
כל הכתוב למעלה בנוסף ל:

• הורדת כל משקל אפשרי מהגוף למשך זמן קצר
• גבס או תחבושת מיוחדת אם נדרש (במקרים קיצוניים)

 טיפול משליםהטיפול היעיל ביותר הוא מסז’ קרח. פשוט לוקחים קוביות קרח ומעסים את האזור הכואב בצורה של “מריחה”. אולטרסאונד, מסז’ טיפולי, פיזיותרפיה, הזרקת הרדמה ועיסויים למיניהם יכולים להציע יתרונות נוספים להחלמה. אפשר להשיג “חוסר תחושת כאב”, באמצעות תרופות נוגדות דלקת , אך תרופות אלו לא ישנו ככל הנראה את מסלול ההחלמה.

 חיזוק
קבלת תרגילי חיזוק ספציפיים לשרירים, מתקבלים לעיתים מיד עם אבחון הפציעה. למרות זאת האנשים שפצועים בצורה חריפה, קיימת המלצה להמנע ממתיחות ומתרגילי חיזוק מוגזמים לשרירי הרגליים, מחשש שפעולות אלו עלולות להחמיר את הפגיעה. בכל אופן, ברגע שחוזרים להתאמן, משטר מתיחות וחיזוק נכונים ביחד עם חימום ושחרור, הוא חיוני.

 חזרה לפעילות
כשספורטאי חוזר למשטר אימונים, העומס צריך להיות מופחת בכ– 50% מרמתו לפני הפציעה. כל שבוע יש להעלות את העומס ב 10-15%, עד להחלמה מוחלטת לאחר כ 3-6 שבועות.

ביומכניקה
מי שסובל מכאבים בשוקיים עשוי להרוויח ממדרסים. מדרסים מותאמים לכף הרגל או אפילו מדרסים סטנדרטיים בעלי תמיכה לקשת כף הרגל, עשוים לתקן את קריסת היתר פנימה של הקרסול. לעומת זאת, ליקוים קשים יותר עשוים להצריך אך ורק מדרסים מותאמים ברמה גבוהה ואף לדרוש טיפולים פיזיותראפיים.

התפקיד של הפצוע במניעה

הטיפול המיטבי בפציעות בשוק הוא הפיקוח על מניעת עומסי יתר ופעילויות מיותרות. עומס האימונים צריך להתחיל מנקודה מסוימת ולהעלות בהדרגה, במיוחד לכאלה שחזרו מפציעה כלשהי.

להלן הדרכים להימנעות מפציעות בשוקה.

• יש להימנע מביצוע אימונים/תוכניות אימונים שגויות (ביצוע לקוי, העלאה פתאומית של מרחק, זמן ועצימות האימון)
• לשלב  בין סוגי אימונים (אופניים, שחיה וכו’) ובמשטחי הריצה (כורכר, אדמה וכו’)
• לשמור על גמישות של שרירי הרגליים (שרירי השוקה, התאומים והסוליה)
• לפתח ולשמר את חוזק שרירי הרגליים
• להחליף נעלי ריצה בתדירות גבוהה (בין 500-800 ק”מ).
• לתקן בעיות אנטומיות (קריסת יתר של כף הרגל, פלטפוס וכו’) ע”י מדרסים
• לדאוג לצריכה מספקת של מינרלים (סידן, מגנזיום וכו’)

לסיכום

פציעות באזור השוקה היא אחת הפציעות השכיחות ביותר בקרב ספורטאים. על מנת להתגבר על הפציעה במהירות וביעילות נדרשת מסירות לטיפול הנכון, והרצון להבריא במהירות האפשרית. עליכם לגלות אחריות אישית ולבצע את המרב על מנת לחזור לבריאות תקינה במהירות וביעילות.
מאמר זה עסק בהבחנה, טיפול ודרכי המניעה של פציעות באזור השוקה.

* – Tibial Stress Injuries – The Physician and Sports medicine, June 2002